• image
  • image
  • image
  • image
Previous Next

המפתח לנבואה המקראית

המפתח לנבואה המקראית

 

תרגום מאנגלית חיה היינברג קראוס

  מהו שבעים השבועות לדניאל?

 

לפני יותר מ 2500 שנה בממלכת בבל, נביא עברי בשם דניאל, שבוי מארץ ישראל, חווה התגלות. המלאך גבריאל גילה בפניו כיצד עםDome of the Rock and Third Temple ישראל, עמו, העם היהודי, והעיר הקדושה ירושלים ישמשו תפקיד מרכזי בתוכנית האלוהית עבור כלל האנושות.

הם ישמשו תפקיד בשעון נבואת האלוהים. ישראל, ירושלים והיהודים יהיו בתודעת העולם כמקדמי השעון האלוהי. דניאל ניבא את בואם של שני מנהיגים גדולים אשר ישפיעו על העולם כולו, וכיצד בית המקדש היהודי העתידי יהווה תפקיד מרכזי בתכנית זו.

אירועים אלה נפרשים לפנינו בספר דניאל, פרק 9 פסוקים 24 –27.   

 

הטקסט:

24,"שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קודשך, לכלא הפשע, ולחתם חטאות, לכפר עוון, ולהביא צדק עולמים, ולחתום חזון ונביא, ולמשוח קודש קדשים.

25, ותדע ותשכל מן מוצא דבר, להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד, שבועים שבעה, ושבועים שישים ושנים, תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ, ובצוק העיתים.            

26, ואחרי השבועים ששים ושנים, ייכרת משיח ואין לו, והעיר והקודש ישחית, עם נגיד הבא, וקצו בשטף, ועד קץ מלחמה נחרצת שוממות.

27, והגביר ברית לרבים שבוע אחד, וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה, ועל כנף שקוצים משומם, ועד כלה ונחרצה תיתך על שומם."

דניאל 9: 24-27

 

הרקע לשבעים השבועות:

על מנת להבין את שבעים השבועות לדניאל עלינו להבין את הקשר המיוחד בין העם וארץ ישראל לאלוהים.

הקשר הנו בן 4000 שנה ומתוארך עד לתקופת אברהם, 2100 לפה"ס לערך. אברהם התגורר בעיר אור, בעירק של ימינו. אברהם ומשפחתו יצאו מאור לעבר כנען, היא ישראל של ימינו. בדרכו, בעיר חורן, התגלה אלוהים לאברהם ואמר לו:

1,"ויאמר אלוהים אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. 2, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.3, ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה.

בראשית 12 , -1-3.

כאשר הגיע אברהם לאדמת הר המוריה, היא ירושלים של ימינו, הבטיח אלוהים לאברהם:

 "לזרעך אתן את הארץ הזאת." בראשית 12, 7.

 

בכנען (ישראל), זמן מה לאחר לידת בנו יצחק, בנסותו את אמונתו, הורה אלוהים לאברהם לקחת את בנו יצחק לראש הר המוריה ולהעלות אותו לעולה (לקורבן). בראש ההר, כאשר עמד אברהם להעלות את יצחק לקורבן, התערב מלאך האלוהים ומנע את הקרבת הקורבן. ושוב הצהיר אלוהים בפני אברהם:

17, "כי ברך אברכך והרבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. 18, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי." בראשית 22, 17-18.

 

אלוהים כונן קשר ברית בין אברהם וזרעו. ברית אברהם זו תעבור בעתיד ליצחק ובנו יעקב. בטרם מותו, כ 20 קילומטר מדרום לירושלים בעיר חברון, רכש אברהם חלקת קבר מן החיטים, היא מערת המכפלה.

גם בימים אלה, קבורים במקום זה, אברהם יצחק ויעקב, לצד נשותיהם שרה רבקה ולאה. מלבד ירושלים, אתר זה הידוע בשם "קבר האבות," הוא מקום המחלוקת הקדוש ביותר בין היהודים לבין הפלסטינים.

בטרם נקבר יעקב במערת המכפלה, העביר את משפחתו למצרים להיחלץ מן הרעב בארץ כנען.

יוסף, בנו הצעיר השני של יעקב, היה לאדם החשוב ביותר במצרים לצד פרעו.

בקנאתם את אהבת יעקב ליוסף, מכרו אותו אחיו כעבד לישמעאלים אשר לקחוהו למצרים. והוא בן שלושים שנה, עלה יוסף מעבדות למעמד של שר רם מעלה במצרים. לימים, פתח יוסף את זרועותיו לקבל את אחיו ומשפחתו למצרים, שם מצאו את מחייתם. מורשת יוסף ואחד עשר אחיו תהיה ידועה כשבטי ישראל.

מספר צאצאי יעקב יגדל מ 70 במספר, שעברו למצרים ליותר ממיליון בארבע מאות השנים הבאות. לאחר מות יעקב, הועברו עצמותיו לקבורה בחברון עם יצחק אביו, וסבו אברהם.

כעבור ארבע מאות שנים, יורשי יעקב לא היו רצויים עוד. פרעו, מלך מצרים, ראה בשבטי ישראל גורם מאיים לקיומה של מצרים. מצרים החלה בתוכנית שיטתית לחיסול שבטי ישראל על ידי הרג הילוד הבכור. מצרים עשויה הייתה לבולל את ישראל. צאצאי יעקב זעקו לאלוהי אברהם.

משה, עברי משבט לוי, שגדל בבית פרעו, נקרא על ידי אלוהים להוציא את עם ישראל ממצרים, ולהובילם לארץ המובטחת לאברהם, שש מאות שנה קודם.

בידי משה, הכה אלוהים את מצרים במגפות לשחרור ישראל. לבסוף, לאחר המגיפה העשירית, היא מות הבן הבכור במצרים, פסח המוות על מי שסימן בדם כבשים על משקוף הדלת, להבדיל מי הוא מישראל ומי מהמצרים. פרעו המצרי הסכים לשחרר את שבטי יעקוב לעבר ערבות סיני. משה הנהיג את צאצאי יעקב חזרה, דרך מדבר סיני, לארץ המובטחת, בה קבור יעקוב.

במסע יציאת מצרים, מרדו ישראל נגד אלוהים. משה היה אז על הר סיני לקבל את עשרת הדברות, חוקי האלוהים. משאיחר משה לשוב מראש ההר, אהרון אחיו, עשה את האליל עגל הזהב, להוביל את ישראל חזרה למצרים. דחיית מרות האלוהים הכעיסה את האלוהים לשפוט את העם, וכך אמר למשה:

"ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול." שמות 32, 10.

 

ברכות וקללות מובטחים לישראל:

רק לאחר שהשתדל משה למען העם, התרכך אלוהים. אך התמרדות ישראל לא הסתיימה בסיני. האל חיזק את קשר הברית עם בני ישראל, צאצאי אברהם. הברית עם ישראל באה עם הבטחה לברכה בעקבות ציות העם וקללה בעקבות אי ציות. (דברים 27 –28).

והיה אם ישראל ישמעו בקול אלוהים הם יתברכו מעל כל אומות העולם. והיה ולא ישמעו בקולו, הם יפוצו בין אומות העולם. 64, "והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך עץ ואבן. 65, ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך ונתן ה' לך שם לב רוגז וכליון עיניים ודאבון נפש." דברים 28, 64 - 65.

בגבולות ארץ כנען, הסכים עם ישראל עם ברית אלוהים בקול אחד. אך משה לא הוביל את העם אל הארץ. לאחר מות משה, יהושוע הוביל את עם ישראל אל הארץ המובטחת כמתואר בספר יהושוע, 1400 לפה"ס לערך. במהלך 400 השנים הבאות, נביאים ושופטים הנהיגו את שבטי ישראל. עם זאת, ביקשו להם ישראל מלך ככל העמים. אלוהים נענה לדרישתם ובישראל כוננה הממלכה תחת שאול המלך, בידי שמואל הנביא ב – 1050 לפה"ס. חוסר צייתנותו של שאול הובילה להחלפתו לידי אחד מפקודיו, הוא דוד, ב – 1025 לפה"ס.

דוד, משבט יהודה, ביקש לבנות בית מקדש לאלוהי אברהם. אלוהים דחה את הצעת דוד, אך שלח אליו את נתן הנביא לכונן את ברית דוד. באמצעות משפחת דוד יסד אלוהים ממלכה נצחית, כס מלכות ומלך.

באמצאות שושלת משפחת דוד יופיע לעולם המשיח המובטח. המשיח יהיה "בן דוד". 12, "כי ימלאו ימיך, ושכבת את אבותיך, והקימותי את זרעך אחריך, אשר יצא ממעיך, והכינותי את ממלכתו. 13, הוא יבנה בית לשמי, וכוננתי את כסא מלכותו עד עולם." שמואל ב, 7, 12 – 13.

 

 

בית המקדש ובני ישראל כאות:

בן דוד, שלמה, בנה את בית מקדש האלוהים במקום בו הובטחה האדמה בנבואת אברהם. בראש הר המוריה, בו נוסתה אמונתו של אברהם. שלמה תכנן ובנה את בית מקדש האלוהים. על הר המוריה בלבד ניתנה רשות אלוהים לבניית בית המקדש. לאחר סיום הבנייה קיבל אלוהים את מקדש שלמה, אך התריע מפני אי ציות עם ישראל, או אז יחרב בית המקדש ובני ישראל יפוצו. 19, "ואם תשובון אתם, ועזבתם חוקותי ומצוותי, אשר נתתי לפניכם, והלכתם ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם להם. 20, ונתשטים מעל אדמתי, אשר נתתי להם, ואת הבית הזה, אשר הקדשתי לשמי, אשליך מעל פני, ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים. 21, והבית הזה, אשר היה עליון, לכל עבר עליו ישם, ואמר: במה עשה ה' ככה לארץ ולבית הזה?" דברי הימים 7, 19 –21.

לאחר מות שלמה חולקה ממלכת ישראל לשני ממלכות. הממלכה הצפונית, ישראל, מנתה את עשרת השבטים. והממלכה הדרומית, יהודה מנתה את השבטים יהודה ובנימין. חטאי ישראל ויהודה היו זהים. בני העם דחו את אלוהי אברהם ופנו לעבודת האלילים. הם החלו לעבוד את אלוהי העמים השכנים. את הבעל והעשתורת של הכנענים, את המולך של העמונים. כמוש של המואבים ותמוז של הפריזים.

נביאים נשלחו לישראל וליהודה להתריע מפני יום הדין הקרב. אליהו, ישעיה, ירמיהו, הושע ויחזקאל.הנביאים היו נתונים לדחייה, לעג ואף הוצאות להורג. ספר ישעיה נמסר בשני חלקים בתקופת מלכות מנשה.

ישראל נשפטו תחילה. ב 722 לפה"ס, ממלכת אשור הביסה את ישראל והביאה אותה לשבות. יהודה ניצלה מניצחון אשור בתקופת מלכות יחזקאל. ב 690 לפה"ס, צבאות סנחריב, מלך אשור, הקיפו את ירושלים אך נסוגו לאחר ש 185.000 חיילים מצאו את מותם מחוץ לחומות ירושלים. כתבים אשוריים מאשרים את נסיגת כוחות אשור מירושלים. ועם זאת, 90 שנה מאוחר יותר יהודה לא הייתה טובה יותר מישראל באשר לכפירה בה'.

אלוהים, מוכיח אותם במשפט ולוקח את יחזקאל למקדש שלמה להראותו את עבודת הפולחן הזרה בקרב הכוהנים ומנהיגי יהודה. אלילים בשער המזבח, ובקירות, ומנהיגי ישראל עובדים אותם. אישה זועקת אל האל תמוז ורבים עורכים פולחן לשמש. האלוהים שאל את יחזקאל: 17, "ויאמר אלי: הראית, בן אדם? הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה?" יחזקאל 8, 17.

העונש היה הרס בית המקדש ושבות בבבל, קיום קללת הברית שהובטחה בסיני ולשלמה. (דברים 28,64.דברי הימים ב' 7, 19 – 21 לפוץ על לפני האדמה.)

 

 

שבות יהודה:

 

יהודה נשפטה וההבטחה קוימה. העיר ירושלים נכבשה על ידי צבא בבל ב 650 לפה"ס. שבויים נלקחו לבבל, אציל צעיר בשם דניאל היה בין השבויים. ירושלים נכנעה לבבל.

שמונה שנים מאוחר יותר, יהודה מרדה בבבל. ב 597 לפה"ס, שבה בבל וכבשה את העיר, לקחה עוד שבויים, והציבה מלך חדש. לבסוף, לאחר המרד השלישי ב 586 לפה"ס, הרסה בבל את העיר ירושלים, את החומות ומקדש שלמה. רובם נהרגו, חלקם נלקחו שבויים ועניי העם נותרו לעבוד את האדמה.

קינת ספר ירמיהו מתעדת את כאב האירועים. ירושלים נעזבה עקרה, עיר לא מוגנת, ללא מקדש וללא חומות. ב 586 לפה"ס, דניאל היה שבוי בבבל 19 שנים. במהלך שבותו הוא היה לשר תחת נבוכדנצר, מלך בבל. לאחר מות נבוכדנצר, עלו מנהיגים אשר שכחו את דניאל עד תבוסת בבל.

ובשנת 539 לפה"ס, 67 שנים לאחר שבות דניאל, האימפריה הפרסית – מדיינית, תחת דרוויש המדייני וכרש הפרסי, כבשה את ממלכת בבל. דניאל מונה לראש ממשלה תחת האימפריה הפרסית (דניאל 6). אנשי יהודה היו עתה תחת השבות כמעט 70 שנה. דניאל ידע כי משך השבות היה מוגבל ל 70 שנה, כאשר נאמר על ידי ירמיהו. (ירמיהו 25, 11 – 12).

2, "בשנת אחת למלכו, אני דניאל בינתי בספרים, מספר השנים, אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא, למלאות לחרבות ירושלים שבעיםשנה." דניאל 9, 2.

Read more: המפתח לנבואה המקראית

John 3:16 Challenge Coin